מכירים את החברים האלה שמתי שלא פוגשים אותם הם עירניים וצלולים ואתם עם שקיות שחורות מתחת לעיניים? מכירים את אלה שיוצאים פעם- פעמיים בשבוע בכיף שלהם ומשאירים את הילדים עם סבתא או בייביסיטר בלי לחשוש?
כשבכורתי נולדה הסתכלתי על החברים האלה בסוג של קנאה. אומנם היא ידעה לישון לילה שלם אבל ההשכבות היו פשוט סיוט...
למרות שאני מאמינה בלדבר עם הילדים ולספר מה הולך לקרות כאיזשהו סוג של ביטחון, אם היינו רוצים לצאת בערב, לא הייתי אומרת לה כדי שלא תתעורר (היתה לי מן תיאוריה כזו שאם אומר לה, דווקא אז היא תעשה סקנדל ובחיים לא נצליח לצאת). כל ערב היה לוקח המון זמן להרדים אותה ורק אני הייתי יכולה להרדים אותה. לצאת לסרט? למי יש כוח אחרי שאני מבלה שעה בלהרדים אותה?
בסוף מצאתי את עצמי נותנת לקטנה לבכות כשאני נכנסת ויוצאת מהחדר שלה. להגיד שהייתי שלמה עם זה? קשה לי להגיד אבל הילדה למדה להרדם לבד.
למה אני בעצם מספרת את זה? כי יועצת הנקה לקחתי, קורס הורות ראשונית עשיתי (על 2 חלקיו) וגם בליווי התפתחותי הייתי. יועצת שינה? לא חשבתי לרגע לקחת...
הרבה הורים כמוני, חושבים שברגע שנולדים הילדים ואנחנו משנים את הסטטוס מזוג צעיר להורים, נגזר עלינו להיות טרוטי עיניים משועבדים להשכבה של הילדים.
היום, כשאני מגיעה למשפחות הביתה, אני נתקלת בהורים שקצת מזכירים לי אותי ואת בן זוגי בשלבים האלה.
זה מתחיל בטלפון מהסס, בדר"כ מאמא טרוטת עיניים שמספרת על הקושי אבל היא מתבלטת האם הם צריכים יעוץ ואולי זה רק משהו קטן שאפשר לפתור בטלפון. אפשר לחשוב שזו בושה לרצות את השינה שלנו בחזרה...
חוסר שינה זה לא גזירה משמיים :-)
תחשבו על זה...
כשבכורתי נולדה הסתכלתי על החברים האלה בסוג של קנאה. אומנם היא ידעה לישון לילה שלם אבל ההשכבות היו פשוט סיוט...
למרות שאני מאמינה בלדבר עם הילדים ולספר מה הולך לקרות כאיזשהו סוג של ביטחון, אם היינו רוצים לצאת בערב, לא הייתי אומרת לה כדי שלא תתעורר (היתה לי מן תיאוריה כזו שאם אומר לה, דווקא אז היא תעשה סקנדל ובחיים לא נצליח לצאת). כל ערב היה לוקח המון זמן להרדים אותה ורק אני הייתי יכולה להרדים אותה. לצאת לסרט? למי יש כוח אחרי שאני מבלה שעה בלהרדים אותה?
בסוף מצאתי את עצמי נותנת לקטנה לבכות כשאני נכנסת ויוצאת מהחדר שלה. להגיד שהייתי שלמה עם זה? קשה לי להגיד אבל הילדה למדה להרדם לבד.
למה אני בעצם מספרת את זה? כי יועצת הנקה לקחתי, קורס הורות ראשונית עשיתי (על 2 חלקיו) וגם בליווי התפתחותי הייתי. יועצת שינה? לא חשבתי לרגע לקחת...
הרבה הורים כמוני, חושבים שברגע שנולדים הילדים ואנחנו משנים את הסטטוס מזוג צעיר להורים, נגזר עלינו להיות טרוטי עיניים משועבדים להשכבה של הילדים.
היום, כשאני מגיעה למשפחות הביתה, אני נתקלת בהורים שקצת מזכירים לי אותי ואת בן זוגי בשלבים האלה.
זה מתחיל בטלפון מהסס, בדר"כ מאמא טרוטת עיניים שמספרת על הקושי אבל היא מתבלטת האם הם צריכים יעוץ ואולי זה רק משהו קטן שאפשר לפתור בטלפון. אפשר לחשוב שזו בושה לרצות את השינה שלנו בחזרה...
חוסר שינה זה לא גזירה משמיים :-)
תחשבו על זה...
RSS Feed