לפני כמה חודשים יצא לי להתחיל תהליך עם משפחה שלה שני ילדים.
ההורים קיבלו את אותו מייל מפורסם (ראו פוסט קודם) וקפצו על ההזדמנות לעשות שינוי.
כבר כשקיבלתי את השאלונים ידעתי שיהיה כאן תהליך מאתגר מהסוג שאני אוהבת :-)
מאתגר משתי סיבות. הראשונה, לשני הילדים יש קשיי שינה וההורים מסיימים את הלילה במיטה של הקטנים.
השניה, כי הילד הקטן לא ישן במיטת תינוק אלא על מזרונים ושמיכות. מעין "קמפינג" קטן וחמוד.
מישהו אמר חיי זוגיות?...
נפגשנו אצלם בבית, עברנו על התוכנית, עשינו התאמות למצב המיוחד שלהם ויצאנו לדרך.
השינוי הראשון היה לתת יותר שינה במהלך היום ולהשכיב לישון לפי השעון ולא לפי סימני העייפות והתוצאה לא איחרה לבוא: שיפור משמעותי במצב הרוח של הילדים ושל בני הבית ומיעוט התעוררויות בחלק הראשון של הלילה. אבל עדיין, היו ההתעוררויות באמצע הלילה וההורים היו מסיימים את הלילה אצל הקטנים במיטה.
מתהליכים אחרים שעשיתי עם משפחות ידעתי שאם ההורים מספיק עקביים, אפשר לראות תוצאות תוך שבוע- שבועיים.
לא הצלחתי להבין איך אחרי 3 שבועות ההורים עדיין מסיימים את הלילה ב"מחנה" של הקטנצ'יק.
לאחר תחקור מעמיק דקה אחרי דקה, התברר שהילד מגיע למזרון כשהוא מנומנם אחרי שנרדם על הבקבוק .
כשהילד ישן, קצת קשה לעשות תהליך למידה :-)...
שינסנו מותניים ליוויתי אותם בשיחות טלפון ארוכות ומכילות ושמנו גז על תהליך ההירדמות בערב.
ואז הגיע פסח....
היה לי ברור שבמהלך החג והילדים בחופשה יהיה כאן שובר שגרה רציני וחיכיתי לטלפון מיד אחרי החג כדי לתכנן איך חוזרים למסלול.
הטלפון לא הגיע. ניסיתי להשיג אותם כמה פעמים לשמוע מה נשמע ואיך הולך.
בוקר אחד, אחרי שלא שמעתי מהם קרוב לעשרה ימים, הגיע המייל הבא:
..."שלא תחשבי שאנחנו מתחמקים חלילה. פשוט באמת לא מוצאים את הזמן למרות שכל פעם אנחנו מתכננים להתקשר (המייל הזה מחכה מהבוקר שאסיים אותו ורק עכשיו הגעתי אליו שוב)
"סדרת החינוך" לא ממש עובדת לנו כרגע וכמובן שאנחנו לוקחים זאת על עצמנו. הקטן היה חולה מספר ימים ואח"כ היינו בחופש ושבירת שיגרה מוחלטת ואח"כ שוב עם חום בקיצור לא ממש נוח לסדרת חינוך.
לקחנו מהלמידה איתך מספר דברים חשובים שאנחנו ממשיכים לאמץ אבל כרגע אנחנו צריכים קצת מנוחה בשביל להתחזק ולחזור לסדרת החינוך"...
היינו ארבעה שבועות בתוך התהליך... כבר היה נראה שיש אור בקצה המנהרה ...
מאכזב.
פעמיים.
פעם אחת כי ממש רציתי והאמנתי שהם יכולים לזכות מחדש בזוגיות שלהם ובשינת הלילה המתוקה והשלווה והפתיע אותי שלא היה להם את הכוחות להתמודד עם התהליך ולהיות עקביים.
פעם שניה, כי אחרי ליווי אינטסיבי וקשר מיוחד שנרקם, הפסיקו את התהליך דרך הודעת מייל.
אני חושבת שהתובנה הכי חזקה שאיתה יצאתי מהתהליך איתם היא שזה לא ה"מה" אלא ה"איך".
יועצת שינה זה לא סתם עוד איש מקצוע. אנחנו נכנסות לכם לחדר המיטות תרתי משמע... ומלוות אתכם כמעט חודשיים באינטנסיביות כמעט יום יומית.
גם אנחנו נקשרות רגשית אליכם כי אם לא ניקשר אליכם, התהליך לא יהיה אותו הדבר...
ההורים קיבלו את אותו מייל מפורסם (ראו פוסט קודם) וקפצו על ההזדמנות לעשות שינוי.
כבר כשקיבלתי את השאלונים ידעתי שיהיה כאן תהליך מאתגר מהסוג שאני אוהבת :-)
מאתגר משתי סיבות. הראשונה, לשני הילדים יש קשיי שינה וההורים מסיימים את הלילה במיטה של הקטנים.
השניה, כי הילד הקטן לא ישן במיטת תינוק אלא על מזרונים ושמיכות. מעין "קמפינג" קטן וחמוד.
מישהו אמר חיי זוגיות?...
נפגשנו אצלם בבית, עברנו על התוכנית, עשינו התאמות למצב המיוחד שלהם ויצאנו לדרך.
השינוי הראשון היה לתת יותר שינה במהלך היום ולהשכיב לישון לפי השעון ולא לפי סימני העייפות והתוצאה לא איחרה לבוא: שיפור משמעותי במצב הרוח של הילדים ושל בני הבית ומיעוט התעוררויות בחלק הראשון של הלילה. אבל עדיין, היו ההתעוררויות באמצע הלילה וההורים היו מסיימים את הלילה אצל הקטנים במיטה.
מתהליכים אחרים שעשיתי עם משפחות ידעתי שאם ההורים מספיק עקביים, אפשר לראות תוצאות תוך שבוע- שבועיים.
לא הצלחתי להבין איך אחרי 3 שבועות ההורים עדיין מסיימים את הלילה ב"מחנה" של הקטנצ'יק.
לאחר תחקור מעמיק דקה אחרי דקה, התברר שהילד מגיע למזרון כשהוא מנומנם אחרי שנרדם על הבקבוק .
כשהילד ישן, קצת קשה לעשות תהליך למידה :-)...
שינסנו מותניים ליוויתי אותם בשיחות טלפון ארוכות ומכילות ושמנו גז על תהליך ההירדמות בערב.
ואז הגיע פסח....
היה לי ברור שבמהלך החג והילדים בחופשה יהיה כאן שובר שגרה רציני וחיכיתי לטלפון מיד אחרי החג כדי לתכנן איך חוזרים למסלול.
הטלפון לא הגיע. ניסיתי להשיג אותם כמה פעמים לשמוע מה נשמע ואיך הולך.
בוקר אחד, אחרי שלא שמעתי מהם קרוב לעשרה ימים, הגיע המייל הבא:
..."שלא תחשבי שאנחנו מתחמקים חלילה. פשוט באמת לא מוצאים את הזמן למרות שכל פעם אנחנו מתכננים להתקשר (המייל הזה מחכה מהבוקר שאסיים אותו ורק עכשיו הגעתי אליו שוב)
"סדרת החינוך" לא ממש עובדת לנו כרגע וכמובן שאנחנו לוקחים זאת על עצמנו. הקטן היה חולה מספר ימים ואח"כ היינו בחופש ושבירת שיגרה מוחלטת ואח"כ שוב עם חום בקיצור לא ממש נוח לסדרת חינוך.
לקחנו מהלמידה איתך מספר דברים חשובים שאנחנו ממשיכים לאמץ אבל כרגע אנחנו צריכים קצת מנוחה בשביל להתחזק ולחזור לסדרת החינוך"...
היינו ארבעה שבועות בתוך התהליך... כבר היה נראה שיש אור בקצה המנהרה ...
מאכזב.
פעמיים.
פעם אחת כי ממש רציתי והאמנתי שהם יכולים לזכות מחדש בזוגיות שלהם ובשינת הלילה המתוקה והשלווה והפתיע אותי שלא היה להם את הכוחות להתמודד עם התהליך ולהיות עקביים.
פעם שניה, כי אחרי ליווי אינטסיבי וקשר מיוחד שנרקם, הפסיקו את התהליך דרך הודעת מייל.
אני חושבת שהתובנה הכי חזקה שאיתה יצאתי מהתהליך איתם היא שזה לא ה"מה" אלא ה"איך".
יועצת שינה זה לא סתם עוד איש מקצוע. אנחנו נכנסות לכם לחדר המיטות תרתי משמע... ומלוות אתכם כמעט חודשיים באינטנסיביות כמעט יום יומית.
גם אנחנו נקשרות רגשית אליכם כי אם לא ניקשר אליכם, התהליך לא יהיה אותו הדבר...