אני מניחה שאתם שואלים איך באמת התחלתי...
מדוע הגעתי לייעוץ שינה כבר כתבתי בפוסט הראשון אבל התכל'ס הוא המעניין.
לפני ארבעה חודשים קיבלתי בעיטה קטנה בטוסיק ממקום שבו עבדתי. עבדתי בארגון ציבורי שהוא מוסד ללא כוונות רווח בתפקיד בכיר עם המון אחריות. מסוג העבודות האלה שאי אפשר להפיל את העט וללכת.
העבודה ליוותה אותי גם אחרי שעזבתי את המשרד.
ואז אחרי יותר משנתיים (שהיו לא פשוטות) שמחתי שמישהו קיבל בשבילי את ההחלטה והחליט שהפונקציה אותה מילאתי, לא הכרחית לארגון.
הייתי אז בתחילתו של הסטאז' ורציתי להשקיע את כל כולי בסיום הלימודים.
התלבטתי האם מתאים לי להיות עצמאית ואיך אחרי שכל חיי הייתי שכירה, אצליח לעמוד באותה רמת החיים שהייתי רגילה אליה רק כעצמאית. .
אז קרו שני אירועים מכוננים.
הראשון, חברה של חברה חיפשה מישהו להתנסות בטיפול רפלקסולוגי במסגרת הלימודים. זה לא היה טיפול שגרתי וכלל תשאול ואבחון.
מהטיפול הזה יצאתי עם תובנה מדהימה שצריך לשחרר ומה שצריך להגיע יגיע. אם אנסה להחזיק את החבל בכל הכוח, לא אהיה שם כדי לתפוס את ההזדמנויות שמגיעות.
עבר שבוע, עברו שבועיים, את מה שלמדתי בטיפול סגרתי בקופסה in the back of my mind.
המשכתי לחפש משפחות עייפות. בשן ועין הצלחתי לגרד 3 משפחות שהיו מוכנות לתת לי הזדמנות ולהכניס אותי לביתן כדי לנסות לשפר את הלילות שלהם. הייתי צריכה 6...
באחד הבקרים שישבתי על המחשב, קיבלתי הודעה דרך אחת הרשתות החברתיות ממישהי שהכרתי במרכז הערכה במסגרת חיפושי העבודה.
היא שאלה מה שלומי ואם כבר מצאתי עבודה. סיפרתי לה על התחום החדש שקוסם לי ובנימוס, שאלתי אם אכפת לה להפיץ לחברות שלה מייל עם פניה למשפחות עייפות.
אמרה שתעשה זאת בשמחה וסיימנו את השיחה.
את מה שקרה אחר כך, גם בחלומות הכי ורודים שלי לא יכולתי לחלום...
פתאום מגיע מייל ממשפחה עייפה. חזרתי אליהם ופתאום תוך כדי שיחה, מגיע עוד מייל ואחריו עוד מייל ואז גם יש לי שיחה ממתינה ובקיצור, במשך יותר משעתיים ישבתי מול המחשב על הטלפון והלב מתחיל להשתולל... ובלי להסתכל במראה, כבר הרגשתי שאני נהיית לבנה.
איך אחזור לכל ההורים העייפים? איך אצליח להיפגש עם כל ההורים העייפים האלה?
ללא ספק זה היה בוקר מאתגר. וגם השניים שהגיעו אחריו.
כל פניה קיבלה מענה (אני מקווה שלשביעות רצונם). הייתי צריכה 6 משפחות והגעתי ליותר מכפול מזה.
זוכרים את מה שקיבלתי בטיפול ההוא?
היקום מזמן לנו הזדמנויות בשפע. אנחנו רק צריכים להיות פתוחים לקבל ולהיות שם ולאסוף אותן.
מדוע הגעתי לייעוץ שינה כבר כתבתי בפוסט הראשון אבל התכל'ס הוא המעניין.
לפני ארבעה חודשים קיבלתי בעיטה קטנה בטוסיק ממקום שבו עבדתי. עבדתי בארגון ציבורי שהוא מוסד ללא כוונות רווח בתפקיד בכיר עם המון אחריות. מסוג העבודות האלה שאי אפשר להפיל את העט וללכת.
העבודה ליוותה אותי גם אחרי שעזבתי את המשרד.
ואז אחרי יותר משנתיים (שהיו לא פשוטות) שמחתי שמישהו קיבל בשבילי את ההחלטה והחליט שהפונקציה אותה מילאתי, לא הכרחית לארגון.
הייתי אז בתחילתו של הסטאז' ורציתי להשקיע את כל כולי בסיום הלימודים.
התלבטתי האם מתאים לי להיות עצמאית ואיך אחרי שכל חיי הייתי שכירה, אצליח לעמוד באותה רמת החיים שהייתי רגילה אליה רק כעצמאית. .
אז קרו שני אירועים מכוננים.
הראשון, חברה של חברה חיפשה מישהו להתנסות בטיפול רפלקסולוגי במסגרת הלימודים. זה לא היה טיפול שגרתי וכלל תשאול ואבחון.
מהטיפול הזה יצאתי עם תובנה מדהימה שצריך לשחרר ומה שצריך להגיע יגיע. אם אנסה להחזיק את החבל בכל הכוח, לא אהיה שם כדי לתפוס את ההזדמנויות שמגיעות.
עבר שבוע, עברו שבועיים, את מה שלמדתי בטיפול סגרתי בקופסה in the back of my mind.
המשכתי לחפש משפחות עייפות. בשן ועין הצלחתי לגרד 3 משפחות שהיו מוכנות לתת לי הזדמנות ולהכניס אותי לביתן כדי לנסות לשפר את הלילות שלהם. הייתי צריכה 6...
באחד הבקרים שישבתי על המחשב, קיבלתי הודעה דרך אחת הרשתות החברתיות ממישהי שהכרתי במרכז הערכה במסגרת חיפושי העבודה.
היא שאלה מה שלומי ואם כבר מצאתי עבודה. סיפרתי לה על התחום החדש שקוסם לי ובנימוס, שאלתי אם אכפת לה להפיץ לחברות שלה מייל עם פניה למשפחות עייפות.
אמרה שתעשה זאת בשמחה וסיימנו את השיחה.
את מה שקרה אחר כך, גם בחלומות הכי ורודים שלי לא יכולתי לחלום...
פתאום מגיע מייל ממשפחה עייפה. חזרתי אליהם ופתאום תוך כדי שיחה, מגיע עוד מייל ואחריו עוד מייל ואז גם יש לי שיחה ממתינה ובקיצור, במשך יותר משעתיים ישבתי מול המחשב על הטלפון והלב מתחיל להשתולל... ובלי להסתכל במראה, כבר הרגשתי שאני נהיית לבנה.
איך אחזור לכל ההורים העייפים? איך אצליח להיפגש עם כל ההורים העייפים האלה?
ללא ספק זה היה בוקר מאתגר. וגם השניים שהגיעו אחריו.
כל פניה קיבלה מענה (אני מקווה שלשביעות רצונם). הייתי צריכה 6 משפחות והגעתי ליותר מכפול מזה.
זוכרים את מה שקיבלתי בטיפול ההוא?
היקום מזמן לנו הזדמנויות בשפע. אנחנו רק צריכים להיות פתוחים לקבל ולהיות שם ולאסוף אותן.
RSS Feed