נעים להכיר. אני עדי, אמא ליובל ועומר.
הפכתי לאמא לראשונה לפני 4 שנים וכמעט כמו בכל דבר שאני עושה בחיים, הסקרנות והרצון להצליח בתפקידי החדש כאמא הביאו אותי לקרוא ו"לחפור" כמעט בכל ספרי ההורות הקיימים על המדף.
ההורות הראשונה היתה לפי הספרים.
הבכורה היתה (ועדיין) "ילדה מלאך" כמו שהלוחשת הגדירה. ילדה רגועה שישנה כמעט מהרגע שחזרנו מבית החולים. למעט אפיזודה קצרה סביב גיל חצי שנה, הילדה ידעה להרדם לבד.
ההורות השניה, הביאה איתה הורות אחרת. רגועה יותר,מאפשרת וזורמת, כמעט כמו לרכב על אופניים ושוב ילדה שיודעת לישון...
מכיוון שחפרתי בספרים, בפורומים ובמעגלי אמהות, מצאתי את עצמי משתפת בידע את החברות שלא התברכו בתינוקות שישנים רצוף ועדיין זה לא הרגיש לי מספיק.
רציתי לגבות את האינטואיציות בידע פורמלי ובחרתי ללמוד ייעוץ שינה בגישה גמישה שמאפשרת התאמה לכל משפחה ומשפחה.
גישה שמאפשרת לנו כהורים להסתכל למחרת בבוקר על הילד או הילדה ולהרגיש שמה שאנחנו עושים זה בסדר. מצד אחד מחזירים לעצמנו את הלילות מלאי השינה ומצד שני לא גורמים לו/לה "נזק" בזה שלא החזקנו על הידיים וקיפצנו על כדור כדי שירדם (גם אם זה כרוך במעט בכי).
הניסיון האימהי בשילוב ההשכלה הפורמלית מעולם הארגונים והקבוצות מאפשרים לי להביא לתהליכים זוית הסתכלות אחרת, מכילה אבל מכוונת להשיג את היעד הנכסף: שינת לילה רציפה ושקטה.
נשתמע בהמשך :-)
הפכתי לאמא לראשונה לפני 4 שנים וכמעט כמו בכל דבר שאני עושה בחיים, הסקרנות והרצון להצליח בתפקידי החדש כאמא הביאו אותי לקרוא ו"לחפור" כמעט בכל ספרי ההורות הקיימים על המדף.
ההורות הראשונה היתה לפי הספרים.
הבכורה היתה (ועדיין) "ילדה מלאך" כמו שהלוחשת הגדירה. ילדה רגועה שישנה כמעט מהרגע שחזרנו מבית החולים. למעט אפיזודה קצרה סביב גיל חצי שנה, הילדה ידעה להרדם לבד.
ההורות השניה, הביאה איתה הורות אחרת. רגועה יותר,מאפשרת וזורמת, כמעט כמו לרכב על אופניים ושוב ילדה שיודעת לישון...
מכיוון שחפרתי בספרים, בפורומים ובמעגלי אמהות, מצאתי את עצמי משתפת בידע את החברות שלא התברכו בתינוקות שישנים רצוף ועדיין זה לא הרגיש לי מספיק.
רציתי לגבות את האינטואיציות בידע פורמלי ובחרתי ללמוד ייעוץ שינה בגישה גמישה שמאפשרת התאמה לכל משפחה ומשפחה.
גישה שמאפשרת לנו כהורים להסתכל למחרת בבוקר על הילד או הילדה ולהרגיש שמה שאנחנו עושים זה בסדר. מצד אחד מחזירים לעצמנו את הלילות מלאי השינה ומצד שני לא גורמים לו/לה "נזק" בזה שלא החזקנו על הידיים וקיפצנו על כדור כדי שירדם (גם אם זה כרוך במעט בכי).
הניסיון האימהי בשילוב ההשכלה הפורמלית מעולם הארגונים והקבוצות מאפשרים לי להביא לתהליכים זוית הסתכלות אחרת, מכילה אבל מכוונת להשיג את היעד הנכסף: שינת לילה רציפה ושקטה.
נשתמע בהמשך :-)